<h1>מעשה רוקח סימן קפ"ב</h1>
<h2>דף סו:</h2>
א"ר אשה לא תחוף לא בנתר ולא באהל ולא תחוף במים קרים אלא במים חמין ואפי' (בחמה) [בחמי] חמה וא"ר לעו' ילמ(ו)ד בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה קמטי' במים אע"פ שא"צ לביא' מים ולנקר שיני' מעשה בשפחתו של רבי שטבלה ונמצא עצם בין שיני' והצריכה רבי טבילה אחרת וא"ר טבלה ונמצא עלי' דבר חוצץ אם סמוך לחפיפה טבלה א"צ לחזור ולטבול אבל אם לאחר חפיפה שהת' וטבלה צריכה לחזור ולטבול ולא תטבול בנמל כי ידבק בה הטיט אע"ג דליכ' כדסלקא שמא המים העבירה א"ר ב"א האי ריבדא דכוסילתא כשמזקינ[י]ן גדל עליו עור עד תלתא יומא לא חייצי מכאן ואילך חייצי וא"ש כחול שבעין אינו חוצץ על גב העין חוצץ פתחה עינ' ביותר או עצמה עינ' ביותר לא עלת' להם טבילה וצריכה ליזהר בזה ואם הי' שערו' קשורות א' א' או ב' ב' חוצצ[ו]ת אם כל הראש קשור כך או רובו אפי' אינו מקפיד או מיעו' שמקפיד ואריב"ל אשה לא תטבול אלא דרך גדילת' כדרך הילוכ' וכמניק' את בני' בדדי' והאיש כמוסק וכעודר וצריכה לטבול בפעם א' דא' בת"כ בפ' אמור ורחץ את בשרו במים יכול אבר אבר ת"ל ובא השמש וטהר מה ביאת שמש כולו כא' אף ביאתו במים כולו כא' וצריכה להשתין קודם טבילה וחוטין שבראשה חוצצין כדאמר בשבת פ' במה אשה יוצאה ד' נ"ז ולא ברצועות שבראשה ולא תטבול בהם עד שתרפם ותפרידם ממנה או טבעת מן היד אבל בחלוקה או סדין שבידה (אינה) יכולה לטבול כדאמרינן אשה מערמת וטובל(ו)ת בבגדים בתוספתא נתנה שערה בפי' כפתה ידי' קרצה שפתות' כאלו לא טבלה אחזה באדם ובכלים טמאים אילו חוצצין באדם חוטי צמר וחוטי פשתן ורצועות שבראש הבנות וצואה שתחת הצפרנים והטיט היוצרים הדם והחלב והדיו יבש.
